Vayedaber

Meguilah

Daf 24a

משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה׃

Traduction

Il n’est pas permis de vendre une propriété communale à un particulier; ce serait la faire déchoir de son degré de sainteté, selon l’avis de R. Méir. S’il en était ainsi, dirent les autres sages, on ne pourrait pas non plus changer de résidence d’une grande ville dans une petite.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין מוכרין את של רבים ליחיד. דשל רבים איכא קדושה ושל יחיד לית ביה משום קדושה ומורידין אותו מקדושתו:

אמרו לו א''כ וכו'. ור''מ ס''ל דמעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדישא והשתא קדישא וחכמים ס''ל דאי חיישת גבי ליחיד ה''נ איכא למיחש מעיר גדולה לקטנה משום ברוב עם הדרת מלך:

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּסְתָם.

Traduction

Trois délégués d’une synagogue ont autant d’autorité que l’assemblée entière, et 7 délégués d’une ville peuvent la représenter toute entière (pour les achats ou ventes). A quel cas se rapporte cette règle? Si les habitants ont consenti à un marché, un seul suffit pour signer les contrats: s’ils n’y ont pas consenti, le nombre des contractants ne sert à rien? Il s’agit de cas ordinaires pour lesquels on n’a rien précisé (et on leur a laissé toute latitude).

Pnei Moshe non traduit

ג' מבית הכנסת כבית הכנסת. כגון בית הכנסת של יחידים שמתאספים שם להתפלל. שלשה יחידים מהם יש להם כח ורשות ככל היחידים מאותו בהכ''נ וכן השבעה טובים מבני העיר דינן ככל אנשי העיר דכמו שאם מכרו אנשי העיר שלא מדעת שבעה טובי העיר מכירתן מכירה כך אם מכרו השבעה טובי העיר שלא מדעת אנשי העיר מכירתן מכירה:

ופריך מה אנן קיימין. להאי מילתא אם בשקיבלו עליהן כל בני בה''כ שכל מה שיעשו אותם השלשה הרי הוא עשוי א''כ מאי איריא שלשה אפי' אחד שקיבלו עליהם נמי וכן קשיא בבני העיר אם כשקבלו עליהן שכל מה שיעשו אותן השבעה לכל הדברים הרי הוא עשוי א''כ אפי' באחד שקבלו עליהן נמי מה שעשה עשוי:

אם בשלא קיבלו עליהן. אלא מעצמן הן עושין אפילו הן כמה לא כלום הוא:

אלא כן אנן קיימין בסתם. כלומר שקיבלו עליהן סתם לפקח על עסקי צבור וצרכם אבל לא קיבלו עליהם בפירוש שלכל הדברים יעשו מה שירצו אפילו לענין מכירת הדברים כגון בה''כ ושארי פרטים דקחשיב במתני' אפ''ה ממכרן ממכר דכשקבלו עליהם לפקח על עסקיהם וצרכיהם הכל בכלל ואע''פ שלא פירשו דגם לענין מכירת הדברים של הצבור ותשמישי קדושה קיבלו אותם עליהם ואין צריכין ליטול רשות מבני העיר על זה:

בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּֽסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.

Traduction

Un habitant qui aura déjà pris part ailleurs à des distributions sera adjoint aux administrateurs de la bienfaisance, mais s’il y en a plusieurs, ils prendront seulement ce qu’ils ont à répartir et le remettront aux pauvres de leur ville. Ainsi, dit R. Hiya au nom de R. Yohanan, il y avait à Maon un siège public où l’on se réunissait pour le marché (et les échanges avaient lieu dans ces mêmes conditions). De même, R. Helbo exposait l’exégèse à Sephoris (y était étranger), et après y avoir administré la bienfaisance, il voulut faire des distributions dans sa propre ville: tu es seul à ce titre, lui dit R. Imi, et tu dois par conséquent le bien dont tu disposes à la ville de Sephoris.

Pnei Moshe non traduit

בן עיר שפסק. צדקה בעיר אחרת נותן עמהם לקופתם של אותה העיר אבל בני העיר רבים שפסקו צדקה בעיר אחרת נוטלין מה שפסקו ונותנין במקומן לעניים שבעירם:

כגון ההן סיפסלא דמעוניא. מעוניא שם מקום והיו מתקבצין מבני עיר אחרים לסחורה והיה להם ספסל אחד בשוק לישא וליתן שם זה עם זה וכגון המקום הזה שהן ביחד מעיירות הרבה ופוסקין צדקה ועל דוגמת העיר כזו נאמרו דברים האלו:

כהדא ר' חלבו. היה דורש בציפורי שהיה שם כאורח עובר ופסק שם צדקה ואתא בעי למיתן הכא בעירו וא''ל ר' אימי מציפורי יחידי את וצריך אתה ליתן לגבאי עיר הזאת ולתוך קופתן של צדקה:

הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָֽמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָֽמְרָה [דְ]אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.

Traduction

– Si un lustre, ou une lampe, a été donné à une synagogue, aussi longtemps que le nom du donateur n’est pas oublié dans la communauté, il n’est pas permis de déplacer ce don; mais à partir du moment où ce nom sera oublié, on pourra placer ces objets ailleurs. R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: si le nom du donateur est gravé, on ne l’oubliera jamais. @Ainsi Antonin fit don d’un lustre à une synagogue; en l’apprenant, Rabbi s’écria: soit béni Dieu de lui avoir inspiré la pensée de faire un tel don à la synagogue. R. Samuel b. R. Isaac demanda si Rabbi a dit: ''béni soit Dieu'', ou ''notre Dieu''; or, s’il a dit la 1re formule, on peut en conclure qu’Antonin ne s’est pas converti; s’il a employé la 2e formule, on en déduira qu’Antonin s’est converti au Judaïsme. – (129)La réponse est dans la suite, traduite ci-dessus, 1, 11 (13), p. 221..

Pnei Moshe non traduit

אם היה שם הבעלים חקוק עליהם. שפלוני זה נדר אותו הנר או המנורה לבה''כ זו לעולם היא כמי שלא נשתכח שם הבעלים מהן ואסור לשנותן וליתנן למקום אחר:

מה אמר רבי. אם אמר ברוך אלהים א''כ לא כלל לאנטונינוס עמו ש''מ דלא נתגייר ולא רצה לכלול אותו בברכה זו ואם אמר ברוך אלהינו ש''מ שנתגייר וראוי הוא לכך דאית מילין דאמרין דנתגייר וכו' כמו שהוא כתוב לעיל בפ''ק בהלכה ט' עד אנטונינוס בא בראשם:

כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאיִם כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדוּשָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה 24a אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבּרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י. בְּוַידַבֵּר עַד וַיְהִ֛י בִּנְסוֹעַ הָֽאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. חָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲלוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָֽמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָֽבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.

Traduction

A la suite du rouleau de la Loi, il est permis d’écrire les prophètes (dans le même volume), selon R. Méir; les autres sages l’interdisent, et ils permettent seulement de joindre les prophètes aux hagiographes. R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. Isaac: le Pentateuque et les sections isolées de ce livre ont le même degré de sainteté; or, il n’est pas permis de découper un rouleau du Pentateuque entier en 5 sections, mais au contraire de réunir des sections (126)Soferim ch. 3.. Ceci prouve, dit R. Yossa, que si malgré cette défense un Pentateuque a été divisé en 5 parts, elles constituent ensemble une seule et même sainteté (au point de vue de la superposition). R. Samuel b. Nahman, dit au nom de R. Jonathan: dans un rouleau défectueux de la Loi, on ne devra pas faire la lecture publique (127)B., Gitin 61.. Mais n’a-t-on pas enseigné qu’une telle lecture est autorisée dans un volume dont la Genèse n’irait pas jusqu’aux chapitres du déluge, ou le Lévitique jusqu’au chapitre 9, ou les Nombres jusqu’au chapitre 10 (v. 38)? Or, lorsque Ursicinus fit brûler les rouleaux de la Loi à Cennabaris, on demanda à R. Yona et R. Yossa s’il est permis de faire la lecture officielle dans un rouleau mutilé par le feu (ne contenant que les chapitres précités), et ils répondirent que c'est défendu? Ceci ne prouve rien, fut-il observé, et l’interdit a seulement pour but d’éveiller dans l’âme des regrets et de faire acheter d’autres rouleaux complets. – ''Il en sera de même, dit la Mishna, si en cas d’échange il y a des reliquats''

Pnei Moshe non traduit

כותבין תורה ונביאים כאחת. בכרך ובגליון אחד:

וחכמים אומרים אין כותבין וכו'. מפני שהנביאים נגללין על התורה:

תורה וחומשין קדושה אחת הן. כלומר אם עשה מהתורה חומשין חומשין בפני עצמן הן קדושה אחת עם התורה וכדדייק רבי יוסה לקמן:

אין עושין תורה חומשין. לכתחלה אין עישין מן התורה מפני שמורידה מקדושתה אבל עושין מהחומשין תורה שמעלה הוא בקדושתן:

הדא אמרה תורה שעשאה חומשין בקדושתה היא. כלומר מדקאמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל תורה וחומשין קדושה אחת הן. והא לא פליג אברייתא דקתני אין עושין תורה חומשין אלמא דקדושת תורה חמירא היא מקדושת חומשין אלא לאו דהא דקאמר קדושה אחת הן היינו אם בדיעבד עשה מהתורה חומשין קדושה אחת הן עם התורה כולה לענין שמותר לכרוך אותן חומשין עם התורה ואם כן ש''מ תורה שעשאה חומשין נשארו אותן חומשין בקדושת תורה ולפיכך מותר לכרכן עם התורה:

תורה חסירה אין קורין בה ברבים. אפילו למה שכתוב בה שגנאי הוא לקרות בה בצבור:

והא תני. בברייתא אם כתובה מבראשית ועד המבול ובויקרא וכו' קורין בו ברבים. וקשיא לר' שמואל בר נחמן:

הדא ארסקינס. כך שמו של אותו הרשע ששרף את התורה בצינברא ונשתייר באחד מהן מקצת שלא נשרף ובאו ושאלו וכו' אם מותר לקרות באותו מקצת שנשתייר וא''ל אסור:

ולא דאסור. וקאמר הש''ס לא דמדינא אסור הוא אלא דמתוך שתהא נפשם עגימה שאין להם ס''ת לקרות בו ויקחו להם ס''ת אחרת שלימה לפיכך אסר להם:

וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. מִמַּה שֶׁגָּבוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְהוֹתִירוּ. כְּהָדָא רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲזַל לְחָמְץ וִיהָבוּ לֶיהּ פֵּרִיטִין [לְ]מִפְלְגָא לְיַתְמִייָא וּלְאַרְמְלָאתָא. נְפַק וּפְלָגוֹן לָרַבָּנִן. מָהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי אִילָא אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָֽתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם.

Traduction

Ainsi, lorsque les trésoriers des aumônes ont recueilli de l’argent dans un but sacré et qu’il y a un reste, il ne faudra pas l’employer à une sainteté moindre. Ainsi, R. Hiya b. Aba s’étant rendu à Hameç (Emèse), on lui donna de petites pièces d’argent à distribuer aux veuves et aux orphelins; et, par erreur, il les distribua aux rabbins. Est-il tenu de rembourser de sa bourse cet argent mal réparti? R. Zeira l’y oblige; R. Ima l’en dispense, et c’est aussi l’avis de R. Yossa au nom de R. Eliézer. En effet, dit R. Jacob b. Aha, ou R. Yossa, R. Eleazar au nom de R. Hanina, avant la remise des dons aux trésoriers, on peut modifier leur destination; une fois cette remise faite, il n’est plus permis de changer de but (128)'''''' Cf. ci-dessus, 1, 4 (6), p. 205; B., 'Erakim, 6a.''''''.

Pnei Moshe non traduit

וכן במותריהם. דקתני במתני' ומפרש לה דממה שגבו גבאי צדקה לקדושה זו והותירו אין משנין אף המותרות לקדושה קלה ממנה:

כהדא וכו'. ושינה וחלק אותן לרבנן ובעי מהו שיהא צריך להפריש תחתיהן משלו ולקיים למאי שנתנו לו:

לחמץ. שם המקום:

כל המצות וכו'. כדגרסינן להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' ע''ש:

Meguilah

Daf 24b

[אִית מִילִּין דְּאִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס וְאִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 24b מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אַנְטוֹלִינוּס אָמַר לְרִבִּי מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִוְיָתָן לְעָֽלְמָא דַאֲתִי אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִוְיָתָן אַתְּ מֵייכִיל לִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ כֵּיוָן דִּשְׁמַע מִינֵיהּ כֵּן אֲזַל וּגְזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִיָּמַיי אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. [וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו.] הָדָא אָֽמְרָה דְּאִתְגַּייֵר אַנְטוֹלִינוּס. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. (דְּלֹא) אִיִתְגַּייֵר אַנְטוֹלִינוּס. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשָׁם.

Traduction

vide

מָהוּ מִיכְתּוֹב תְּרֵיי תְלַת מִילִּין מִן פְּסוּקָא. מַר עוּקְבָּא מִישְׁלַח כְּתַב לְרֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה דְמִיךְ וְקָאִים בְּזִימְרִין. אַל תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל גִּיל֙. רִבִּי אָחָא כָתַב זֵיכֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה. רִבִּי זְעוּרָה כָתַב וְלֹֽא זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ. רִבִּי יִרְמְיָה מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי יוּדָן נִשִׂייָא. לִשְׂנוֹא אֶת אֹֽהֲבֶ֑יךָ לְאַֽהֲבָה֙ אֶת שׂוֹנְאֶיךָ. רִבִּי חִייָה רִבִּי יָסָי רִבִּי אִימִּי דָנוּן לְתָמָר. אַזִלַת וּקְרָבַת עֲלֵיהוֹן לָאַנְטִיפּוֹטָה דְקַיְסָרִין. שָֽׁלְחוּן וְכָֽתְבוּן לְרִבִּי אַבָּהוּ. שָׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְכָתַב לְהוֹן. (תְּרֵי) [כְּבָר] פִּיַּסְנוּ לִשְׁלֹשָׁה לֵיטוֹרִין. לְטוֹב יֻלָּד לְטוֹב לָמַד וְתַרְשִׁישׁ. אֶבְדּוֹקִיס אֶבמַסִיס תַלַתסִס. אֶבָל תָּמָר תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת וּבִיקַּשְׁנוּ לְמָתְקָהּ וְלַשָּׁוְא צָרַ֣ף צָר֔וֹף. רִבִּי מָנָא מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי. רֵאשִֽׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר מְאֹד תִּסְגֶּא אַֽחֲרִֽיתְךָ׃

Traduction

Est-il permis, dans une correspondance, d’intercaler 2 ou 3 mots d’un verset biblique? Mar Ouqba envoya une lettre au chef de la captivité (130)V. Grætz, 4, 488., devant lequel on chantait à son lever et à son coucher, en retournant ce verset (Os 9, 1): Israël, ne te réjouis pas au milieu des nations; ne sois pas joyeux (il était donc d’avis de ne pas citer plus de 2 mots d’un verset). R. Aha écrivait (Pr 10, 7): le souvenir du juste est cité on bénédiction (il autorisait 3 mots, pas plus). R. Zeira écrivait (2Ch 24, 22): Le roi Joas ne se souvint pas (il autorisait jusqu’à 4 mots). R. Jérémie envoya à R. Judan un écrit avec ces mots (2S 19, 7): de haïr ceux qui t’aiment et d’aimer ceux qui te haissent (renversant aussi les 2 deux propositions). R. Hiya, R. Yossé et R. Imi avaient condamné une nommée Tamar (surprise à mal faire); elle alla se plaindre auprès du proconsul anqupato'' de Césarée. Les rabbins, inquiets de ce côté, s’adressèrent à R. Abahou (pour qu’il intercède en leur faveur). Il envoya une lettre disant: nous avons déjà pu obvier aux maux qu’ont voulu nous susciter 3 méchants (delatores), nommés: bien né, bien formé (ou: bien instruit) et Tarsis (131)Pour ce dernier, dit J. Lévy, s. 5., on peut songer soit au port espagnol Tartessus, soit à la pierre fine de la couleur d'eau de mer, et toutes deux rappellent [239]. (marin), soit en grec Eutoco'', Eumouso'' Qalassio'' mais Tamar reste amère dans son amertume (132)Jeu de mots entre [239] et son homonyme Tamar.; nous avons cherché à l’adoucir, mais en vain le fondeur a fondu (Jr 6, 29). R. Mena envoya à R. Oshia b. R. Saméi une lettre, où il y avait (Jb 8, 7): ton commencement est petit, ta fin sera grande (ces derniers mots en arménien, pour n’avoir pas plus de 2 mots du texte hébreu).

Pnei Moshe non traduit

מהו מיכתב תריי תלת מילין מן פסוקא. בתוך כתב איגרת לחבירו ומפני שאין כותבין שלש תיבות בלא שרטוט ולפיכך בעי אם מותר לכתוב תוך אגרת:

דהוה דמיך וכו'. רגיל היה להיות מזמרין לפניו בשכבו ובקומו וכתב לו המקרא הזה מסורס אל תשמת וגו' דס''ל דאף בתוך האגרת אין כותבין הפסוק כצורתו וכסדרו:

ר' אחא וכו'. דס''ל דבתוך האגרת מותר וכתבו כסדרו:

רבי ירמיה וכו'. כתבו מסורס דבמקרא כך הוא לאהבה את שונאיך ולשנוא את אוהביך:

דנין לתמר. אשה אחת מרשעת ושמה תמר והיו דנין אותה במשפט והלכה וקיבלה עליהם לאנטיפוטה הוא השר הממונה בקיסרין והם היו יושבים תחת ממשכתו ג''כ ושלחו וכתבו לר' אבהו שהיה יושב בקסרון והיה קרוב למלכות והשיב להן וכתב כבר פייסני לשלשה דילטורין אחרים שהיו נקראים טוב ילד כו' אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת במרדה ובקשיות ערפה ובקשנו למתקה ולפייסה ולשוא צרף צורף שלא העלנו כלום. ושלשה תיבות אלו הם בקרא דירמיה וכתב כסדרן. א''נ צורף גרסי' דבקרא כתוב צרף צרוף והוא כתב צורף ולא רצה לכתוב כדכתיב וכמ''ד דאף בתוך האגרת אסור וכן רבי מנא כתב המקרא ראשיתך מצער וגו' מהופך סיפיה דקרא:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן. מָה אֶנָן קַייָמִין. אִם כְּרִבִּי מֵאִיר אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי. אִם כְּרַבָּנִן. מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה.

Traduction

– R. Yohanan dit (133)L'édit. de Venise fait commencer ici le 3, et le comment. Pné Mosché l'adopte aussi.: on ne saurait maintenir les termes de la Mishna, de ne pas vendre à un particulier un bien communal. D’après qui cet avis est-il dit? Ce ne saurait être d’après R. Méir, puisqu’il défend seulement (plus loin, § 3) une vente à condition; ni d’après les autres sages, qui autorisent une vente définitive au particulier, sauf pour 4 objets? Il peut s’agir, répond R. Hiya au nom de R. Yohanan, d’un rouleau de la Loi appartenant à la communauté (ce serait descendre de sa sainteté, même selon R. Méir, de le céder).

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source